יום ראשון, 15 בינואר 2012

תחרות.. נגדם.


זה מרגיש כמו חלום
או לפחות תלוש מהמציאות
החיים לקחו הפסקה של דמיון
והלב שאב ואמן שלא יקיא את הכל .

כל העיניים בצורה אכזרית
כל הידיים רוצות להרוס- ולתמיד
אבל הוא אמר שאנחנו יותר חזקים
אבל הם רצו – את מה שאנחנו לא רוצים

ללכת נגד כולם
לזחול נגד כל העולם
לפרפר לידם
 ולהישאר חייה- כי שום דבר עוד לא נגמר .

זה מרגיש כמו מלחמה
או לפחות כמו האדם הקדמון
בחיים יש טכנולוגיה
אבל למחשבות- אין פתרון


[ פוסט שני.. שיר שלי..  מפחיד, מרגש, מדהים.. הכל מעורבב.. אבל בעיקר מפחיד :P ]  

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה