כשאומרים לך.. שהוא הלך.. ושהוא לא יחזור..
והדמעות מתחילות לרדת..
והמחשבות רצות בלי הפסקה..
ואתה, לא יודע מה לעשות עם עצמך.
העצבים עולים בגוף, ובאלך להרביץ למי שעומד לידך.
ואתה חושב איך האחרים, אלה שהכי חשובים לך...
מתמודדים עם זה..
וששואלים אותך מה קרה,
אתה לא באמת מסוגל להגיד
ש.. היא...........
ואתה כאן, לא יודע.. מה לעשות עם עצמך...
מקום טוב יותר ?
לא כואב?
הזמן, עבר ?
זה לא באמת אכפת לך ..
והעולם מקבל תחושה שונה..
והשמיים, כחולים.. כמו רוב ימות השנה..
אתה לא מבין למה..
ומלחמה? הייתה.. והטובים הפסידו...
ו..אתה? לא יודע מה לעשות עם עצמך..